כל פעם שאני מגיעה לביקור מולדת, אני שומעת את החידושים האחרונים שבשפתנו. יש דברים שמעלים חיוך על שפתיי - חיוך המברך על היצירתיות המתבטאת בביטויים החדשים - אבל יש דברים שצרמו לי. מה צרם לי? מילים שנלקחו מאנגלית אך מבוטאות בצורה שאף אנגלי לא יזהה אותן, כמו למשל אותו חלק מאד חשוב לבטיחות האוטו: אמברקס; או אותו דג שמציעים לכם לפעמים במסעדות תחת השם סלומון. אבל מה שאני קולטת עכשיו פתאום זה שאני סתם שופטת את השפה שלנו על שהיא עושה מה שעושות שפות בכל העולם - זה בעצם נורמלי לחלוטין. גם האנגלים (או אולי יותר נכון לומר: בעיקר האנגלים) גונבים מילים משפות אחרות ומאנגלזים אותן. ואם אתה לא יודע את השפה האחרת, זה נשמע לך בסדר גמור. אבל אם אתה מכיר את המקור, זה צורם. כמו למשל איך שהם מבטאים את המילה ליקר, ששאלו מצרפתית - הצרפתים לא ירצו אותה בחזרה אחרי מה שהאנגלים עשו לה...
אז פתאום אני מסתכלת וקולטת, שבעצם יש בי איזו סנוביות אינסטינקטיבית נגד מילים שאנחנו שואלים מאנגלית, למרות שבו-זמנית נראה לי לגמרי טבעי וישראלי-גזעי להשתמש במילים ששאלנו משכנינו הערבים, למשל. תיסלם זו מילה אחלה ישראלית, לא?
אבל לא, עכשיו כשאני מסתכלת על מה שכתבתי כאן, אני מגלה עוד רובד: רובד החידוש. הרי השתמשתי כאן בלי להניד עפעף במילה סנוביות וחברתה, המילה אינסטינקטיבית. אבל אלו מילים שגנבנו מזמן, והן כבר הפכו לחלק מכובד בשפה העברית. אז אולי זה פשוט עניין של זמן? אולי פשוט צריך לחכות שנתרגל לשימוש במילים כמו אונליין, או הפועל הנפלא לסמס, או מה ששמעתי בחדשות ונהניתי ממנו כל כך - הידיעה שהספייס גירלס מתקמבקות.
אני יודעת שיש אנשים שזה עושה להם חררה - אבל מאיפה באה המילה חררה? זו מילה בעברית צחה? ראיתי פה איזה ערב בטלויזיה ראיון עם מישהו מהאקדמיה ללשון העברית (שעדיין לא מצאה לעצמה שם עברי...) - נדמה לי אפילו שזה היה נשיא האקדמיה - לרגל זה שניתן איזשהו פרס עולמי לבן-יהודה, מחייה השפה העברית. המראיין שאל אותו מה הוא חושב שבן-יהודה היה אומר על מצב השפה העברית כיום אילו היה בחיים. התשובה היתה ממש לא מה שהמראיין ציפה. במקום קיטור מסיבי על התדרדרות השפה, על הסלנג והמילים משפות אחרות, קיבלנו בעצם את ברכת האקדמיה לתהליך המאד נורמלי הזה. בן-יהודה, אמר האיש, היה שמח מאד לראות שהשפה כל כך חיה ותוססת ומשתנה עם הזמן - זה מה שקורה לשפות שמשתמשים בהן בחיי היומיום!
אז יאללה, תיסלם, בואו ניהנה מזה, בכיף. יעני, בואו נסמס את חברינו שיבואו אתנו לאכול המבורגר או פיצה (תראו כמה מילים כבר השתרשו כל כך שאנחנו שוכחים שהן לא עבריות!) ואולי לראות טלויזיה ביחד, או איזה די.וי.די. אני עוד כמה ימים טסה חזרה לאנגליה, והפעם אנסה את הסידור החדש של צ'ק-אין אונליין - למה לא? יאללה ביי.
